אחת מקהילות ישראל העתיקות בעולם

תוניסיה שוכנת על חופה של צפון אפריקה, מול הים התיכון, ומאחדת בתוכה ים כחול, מדבר, שווקים עתיקים ואיים. אך עבור המטייל היהודי, לב העניין הוא האי ג'רבה שבדרום המדינה - אי שטוח וירוק של דקלים ובוסתני זיתים, שבו שוכנת אחת הקהילות היהודיות הרצופות והעתיקות ביותר בעולם, שומרת מסורת בקנאות מזה דורות רבים.
יהדות ג'רבה מרוכזת בשני כפרים יהודיים סמוכים - חַארָה כְּבִּירָה (הגדולה) וחַארָה צְעִירָה (הקטנה) - סמוך לעיר הנמל חוּמְת סוּק. זו קהילה חמה ומגובשת, שבה מתנהלים חיי דת מלאים: בתי כנסת, תלמודי תורה, ישיבות ושחיטה מקומית. עבור המבקר זו הזדמנות נדירה לפגוש עולם יהודי מסורתי שנשמר כמעט ללא שינוי.
המסורת מייחסת את ראשית היישוב היהודי בג'רבה לימי בית ראשון: לפי האגדה, כוהנים שנמלטו לאחר חורבן ירושלים הביאו עמם אבן או דלת מן המקדש, המשולבת עד היום בבית הכנסת אל-גריבה. אף אם קשה לאמת את התאריכים הקדומים, ברור שקהילת ג'רבה בת יותר מאלפיים שנה של נוכחות יהודית רצופה, מן העתיקות בעולם כולו.
בשיאה, באמצע המאה ה-20, מנתה יהדות תוניסיה כ-100,000 נפש, בערי החוף תוניס, סוסה, ספקס ובאי ג'רבה. עם קום המדינה והעצמאות התוניסאית עלה רובם הגדול לישראל ולצרפת, והקהילה הצטמצמה מאוד. ג'רבה, בזכות אדיקותה ובידודה, נותרה המעוז ששמר על אופיו המסורתי גם כשקהילות אחרות דעכו.
כיום חיים בתוניסיה כ-1,500 יהודים - רובם הגדול בג'רבה (כ-1,000 עד 1,300) ומיעוט בעיר הבירה תוניס. בית הכנסת אל-גריבה בכפר חארה צעירה נחשב מהעתיקים בעולם, ומדי שנה בל"ג בעומר נערכת אליו עלייה לרגל (הילולה) לזכר רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס, שמושכת עולי רגל מצרפת, מישראל ומרחבי התפוצה. הקהילה מדקדקת במצוות קלה כבחמורה, ומזון כשר מצוי בה בשפע דרך השחיטה והפיקוח המקומיים; מומלץ לתאם מראש עם הקהילה בג'רבה ולוודא את פרטי הכשרות, האבטחה והביקור לפני הנסיעה.