גראץ · Graz

גראץ היא העיר השנייה בגודלה באוסטריה, בירת חבל שטיריה, ושוכנת על גדות נהר המוּר בין גבעות ירוקות בדרום־מזרח המדינה. ליבה הוא עיר עתיקה שלמה ומטופחת שהוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1999 — סמטאות מרוצפות, חצרות פנימיות בסגנון רנסנס וגגות אדומים המשקיפים אל גבעת השלוסברג המתנשאת במרכז.

העיר משלבת בקסם רב את הישן והחדש: מעל הגגות ההיסטוריים ניצב מגדל השעון (Uhrturm) בן מאות השנים, ולצדו על גדת הנהר ניצב ה'קונסטהאוס' הכחלחל והעתידני שכונה 'החייזר הידידותי'. גראץ נחשבת לעיר סטודנטים ותרבות שקטה ונינוחה יותר מווינה, ומהווה נקודת עצירה נוחה לנוסע הדתי בדרכו בין וינה, סלובניה ואיטליה. חשוב לדעת מראש: התשתית הכשרה במקום מצומצמת מאוד, ויש לתכנן בהתאם.

נוכחות יהודית בגראץ מתועדת כבר מסוף המאה ה־13, כשיהודי העיר עסקו בעיקר בהלוואות לאצולה המקומית. עד סוף המאה ה־14 התגבשה כאן קהילה מאורגנת עם 'רובע יהודי' (Judengasse) משלה, בית כנסת ומקווה, בראשה עמדו 'יודנמייסטר' ודיין. היהודים גורשו בשנת 1439, שבו והתיישבו מ־1447 ב'יודנגאסה החדשה', ובית הכנסת השני עמד ברחוב הֶרֶנגאסה, מול מנזר הדומיניקנים.

בשנת 1496 גורשו היהודים מכל חבל שטיריה, ורק כארבע מאות שנה מאוחר יותר שבה להיווצר קהילה יהודית מסודרת. הקהילה החדשה נוסדה ב־1868, ובשנת 1895 בנתה בית כנסת מפואר על גדת המוּר. בליל הבדולח, ה־9 בנובמבר 1938, העלו הנאצים את בית הכנסת באש והרסוהו עד היסוד; מבין כאלפיים חברי הקהילה שמנתה ערב המלחמה, רק מעטים שרדו את השואה. הרב האחרון שכיהן בגראץ לפני המלחמה, ד"ר דוד הרצוג, מונצח בשם הכיכר שעליה עומד בית הכנסת כיום.

הקהילה היהודית בגראץ קטנה אך פעילה, ומונה כ־100–150 חברים המשרתים גם את יהודי שטיריה, קרינתיה ודרום בורגנלנד. במוקד חיי הקהילה עומד בית הכנסת החדש שנחנך בשנת 2000 על אתר בית הכנסת שנחרב. הקהילה קשורה כיום מבחינה רבנית ומנהלית לקהילת ישראל של וינה (IKG), ומומלץ מאוד לנוסע הדתי ליצור קשר מראש עם הקהילה לתיאום ביקור, זמני תפילה או צרכים כשרותיים.